פסק דין משנה סדר: האם עמלות צריכות להיכלל בחישוב גמול שעות נוספות?

פסק הדין עת"צ (ארצי) 48841-06-18‏ ‏ חיים כהן נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (20/8/24) אשר ניתן בערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה (ת"צ 45467-09-15), מעלה שאלה מכרעת: האם עמלות מכירה הן חלק בלתי נפרד מחישוב גמול שעות נוספות? בעוד שבית הדין האזורי דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא, ערכאת הערעור הציבה סימני שאלה חשובים לגבי החלטה זו.

במוקד פסק הדין עומדות שתי סוגיות עיקריות: תשלום גמול שעות נוספות על בסיס עמלות המכירה ופיצוי בגין אי תשלום שכר במועד. במאמר זה, נתמקד בסוגיה הראשונה, שהשלכותיה נוגעות למאות עובדים בשוק העבודה.

הוויכוח המשפטי סביב עמלות ושעות נוספות

העובדים שתבעו טענו כי יש לחשב את גמול השעות הנוספות שלהם על בסיס כלל השכר, כולל עמלות המכירה שקיבלו. לטענתם, עמלות אלו הן חלק בלתי נפרד משכרם השעתי. לעומתם, המעסיקה טענה כי העמלות ניתנות לפי הישגים ולא לפי שעות עבודה, ולכן אין לחשבן כחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב גמול השעות הנוספות.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת המעסיקה וקבע כי עמלות שאינן תלויות בשעות העבודה אינן נחשבות לשכר רגיל ולכן אין לכלול אותן בחישוב גמול השעות הנוספות. פסק דין זה הסתמך על ההלכה שנקבעה בעניין קסטרו (בע"ע 7386-02-16), שם נקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתחשב במנגנון תשלום העמלות, סוג העסקאות והשיעור היחסי של העמלה בשכר הכולל.

הכרעת בית הדין הארצי: עמלות כמרכיב שכר

בערעור על פסק הדין האזורי, בחן בית הדין הארצי האם ניתן לראות בעמלות כחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב גמול השעות הנוספות. בעוד שבעניין קסטרו נחשב רכיב העמלות כחלק מהפדיון הכולל של החנות, במקרה זה נקבע כי העמלות חושבו על בסיס מכירות ספציפיות, ולכן הן מהוות "תוספת" לשכר הרגיל בהתאם לסעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה הציעה מספר דרכים לחישוב העמלות לצורך חישוב גמול השעות הנוספות, והשאירה את שיקול הדעת בנושא לבית הדין האזורי. בין השיטות שהוצעו: חישוב משוער של ערך שעה על בסיס העמלות בחודש הרלוונטי, חישוב חודשי המתחשב ביחס שבין שעות רגילות לשעות נוספות, וחישוב שבועי בהתאם לעמלות השבועיות.

כעת נרחיב על כל אחת מהשיטות:

שיטה ראשונה: חישוב משוער של ערך שעה

נדרש לסכום את סך העמלות ששולמו בחודש הרלוונטי וחלוקתו למספר שעות העבודה באותו חודש (הן שעות רגילות והן שעות נוספות).

התוצאה המתקבלת תהא התוספת לערך שעת עבודה רגילה בגין העמלות ואותה יש לכפול ב-25% ו-50% (בהתחשב בכך שגמול השעות הנוספות בגין שכר המינימום כבר שולם, ולכאורה כך גם בסיס השכר (100%) של העמלות בגין השעות הנוספות).

שיטה שנייה:  חישוב חודשי

נדרש לבדוק מהו החלק היחסי של השעות הרגילות מכלל השעות הרגילות והנוספות.

כדוגמה, אם העובד עבד בחודש מסוים 200 שעות, וקיבל עמלות בסך כולל של 10,000 ₪ באותו חודש, ניתן לקחת בחשבון עמלות בסך של 9,100 ₪ (לפי חישוב של 182/200*10,000) ובמקרה כזה להגיע לערך השעה על ידי חלוקה ב-182 ולא במכלול השעות. לפי אופציה זו, את התוצאה המתקבלת יש לכפול ב-125% ו-150% ובסיום להפחית את אותן עמלות ששולמו (לפי חישוב משוער ויחסי כמפורט לעיל) בגין עבודה שבוצעה בשעות הנוספות. בדוגמה המספרית לעיל: 900 .

שיטה שלישית: חישוב שבועי

חלוקת סך העמלות השבועיות בסך השעות שהעובד עבד באותו שבוע והכפלת התוצאה בגמול השעות. כאשר אין אפשרות מעשית לייחס את העמלות לשבוע מסוים דווקא, למשל, ככל שהעמלה מחושבת על בסיס חודשי, יש להכפיל את התשלום ב-12 [חודשים] ולחלק ב-52 [שבועות] על מנת להגיע לסך העמלה שיש לייחס ליחידת זמן של שבוע. לאחר מכן יש לחלק את סך העמלה במספר הכולל של שעות עבודה באותו שבוע, על מנת להגיע לערך השעתי של העמלות שיש להוסיף לתעריף השכר השעתי, ואותו לכפול בגמול השעות הנוספות (שם כאמור 50% החל מהשעה הנוספת הראשונה).

משמעות הפסק: עתיד עמלות המכירה בחישוב גמול שעות נוספות

בית הדין הארצי רמז כי ייתכן שבית הדין האזורי יפסוק לטובת העובדים בהליך הייצוגי, תוך הכללת עמלות המכירה בחישוב גמול השעות הנוספות. החלטה זו עשויה לשנות את הדרך בה מחשבים מעסיקים את גמול השעות הנוספות לעובדים המבססים חלק משמעותי משכרם על עמלות מכירה, ולפתוח פתח לתביעות נוספות בתחום.