פסק דין ת"צ 3263-07-13 אור שחם נ' קסטרו שיווק 1985 בע"מ קבע הלכה חדשה על פיה יש להביא בחשבון עמלות מכירה כחלק מחישוב ערך השעה הרגילה של העובד, שעל בסיסה תחושב ערך שעה נוספת.
באמר הנ"ל נדון כיצד הפסק דין השפיעה על הכנסה החייבת להפרשה לפנסיה ועל חישוב השכר האחרון לפיצויי פיטורים.
הכנסה חייבת להפרשה לפנסיה
במרבית צווי הרחבה וההסכמים הקיבוציים ישנה הפניה לתקנות פיצוי פיטורים בכל הקשור לחישוב השכר המבוטח של העובד לעניין הפרשות לקופת גמל.
תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים, מונה את הרכיבים אשר יובאו בחשבון שכר העבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ובכלל זה שכר יסוד, תוספת וותק, תוספת יוקר מחייה ותוספת משפחה. רכיבים נוספים אשר יובאו בחשבון הם תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית (לדוגמה: תוספת מהנדסים במפעל מסוים).
תוספת שאינה תוספת מחלקתית או מקצועית – על-מנת שתוספת, שהיא לא תוספת מאלה המנויות בתקנה 1, תחשב לרכיב שהינו בבחינת "שכר עבודה", יש לבחון האם התוספת היא חלק אינטגרלי משכר היסוד או שמא תוספת זו מותנית במצב מסוים, כך שאם לא יתקיים לא תשולם התוספת
[ראו: ע"ע (ארצי) 463/08 אסתר רחמים נ' האגודה לתרבות הדיור (06.03.2010)].
כך למשל, תוספת משמרת צהריים אינה חלק משכר היסוד, שהרי מותנית בעבודה בשעות הצהריים, ולא – לא תשולם.
כמו כן, תשלום קבוע שהוגדר בין הצדדים כתוספת, אך בפועל אין מדובר ב"תוספת אמיתית", תוספת זו תחשב לחלק משכר היסוד [ראו: ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שלומי תורג'מן (03.03.2009) (להלן – "פרשת חברת חשמל")].
בהתאם לע"ע (ארצי) 438/07 תבל אבטחה בע"מ נ' אולג טיכונוב (09.06.2009)] ,שעות נוספות לא יהיו חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, שכן מדובר בתוספת שהיא מותנית בעבודה במסגרת השעות הנוספות.
בהתאם לפסיקה של קסטרו העמלות הן חלק אינטגרלי משכר היסוד ונדרש להוסיפם לערך שעת העבודה של העובד לצורך חישוב שעות עבודה נוספות.
בשל כך ניתן לטעון כי חלק מהעמלות שולמו בגין עבודה בשעות נוספות ובשל כך נדרש להפריד את רכיב השכר של העמלות לשני רכיבים: עמלות בשעות רגילות ועמלות בשעות נוספות. ההפרדה תיעשה על ידי חלוקה יחסית של העמלות ביחס התואם לשעות העבודה שנעשו בכל חודש (שעות רגילות ושעות נוספות).
הפרדה של רכיב העמלות מומלצת כיוון שמאפשרת למעסיק לחשב את ההפרשות הפנסיוניות רק על רכיב העמלות ששולמו בשעות הרגילות.
לדוגמה (לצורך הנוחות השעות הרגילות יהיו קבועות בגבה 182 שעות ללא התחשבות בחודשים ארוכים וקצרים).
| חודש | 4/24 | 5/24 | 6/24 | 8/24 | 9/24 | 10/24 | 11/24 | 12/24 | 1/25 | 2/25 | 3/25 |
| ערך שעת עבודה | 33 | 33 | 33 | 33 | 33 | 35 | 35 | 35 | 35 | 35 | 35 |
| עמלות | 1,500 | 3,000 | 2,000 | 2,000 | 3,000 | 1,500 | 2,000 | 2,000 | 1,500 | 3,000 | 2,000 |
| כלל שעות עבודה | 150 | 206 | 190 | 240 | 200 | 150 | 200 | 200 | 200 | 200 | 200 |
| שעות רגילות | 150 | 182 | 182 | 182 | 182 | 150 | 182 | 182 | 182 | 182 | 182 |
| סך עמלות בשעות רגילות | 1,500 | 2,650 | 1,916 | 1,517 | 2,730 | 1,500 | 1,820 | 1,820 | 1,365 | 2,730 | 1,820 |
| סך עמלות בשעות נוספות | – | 350 | 84 | 483 | 270 | – | 180 | 180 | 135 | 270 | 180 |
בחודש 4/24 ההפרשה לפנסיה בהתאם לפסק דין של קסטרו צריכה להיות:
שכר יסוד 4,950 ₪ = 33 * 150 שעות
עמלות: 1,500 ₪ (משום שכל העמלות נעשו במסגרת השעות הרגילות)
סה"כ 6,450 ₪
ואילו בחודש 3/25
שכר יסוד: 6,370 ₪ = 35 * 182 שעות.
עמלות: 1,820 ₪ = 200 / 182 * 2,000
סה"כ 8,190 ₪.
יודגש כי טרם פסק הדין ההכנסה המבוטחת הייתה אמורה להיות 8,370 ₪ = 2,000 + 6,450.
שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים
בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, שכרו של עובד שמשתלם, כולו או מקצתו, בעד ביצוע עבודה מסוימת או בחלק מהפדיון או שעיקר השכר הוא לפי כמות התוצרת, יראו בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים את השכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים לעבודתו. לדוגמה: שכר שמבוסס על עמלות מכירה [ראו: ע"ע (ארצי) 300048/98 עובדיה סימן נ' הסתור בע"מ(26.03.2002)]. במקרה שבו גם התמורה הייתה תלוית פדיון וגם היקף המשרה השתנה בהחלט ניתן להעריך שבית הדין יפעיל את הלכת שיא משאבים ויחשב לפי ממוצע של כל תקופת ההעסקה. במקרה שבו שכר העובד היה מורכב משכר יסוד על בסיס חודש ועמלות תלוית פדיון, שכר העבודה לצורך חישובי פיצויי פיטורים יורכב משכר היסוד האחרון וממוצע רכיבי העמלות של 12 החודשים שקדמו לפיטורים.
לדוגמה (לצורך הנוחות השעות הרגילות יהיו קבועות בגבה 182 שעות ללא התחשבות בחודשים ארוכים וקצרים).
| חודש | 4/24 | 5/24 | 6/24 | 7/24 | 8/24 | 9/24 | 10/24 | 11/24 | 12/24 | 1/25 | 2/25 | 3/25 |
| ערך שעת עבודה | 33 | 33 | 33 | 33 | 33 | 33 | 35 | 35 | 35 | 35 | 35 | 35 |
| עמלות | 1,500 | 3,000 | 2,000 | 3,000 | 2,000 | 3,000 | 1,500 | 2,000 | 2,000 | 1,500 | 3,000 | 2,000 |
| כלל שעות עבודה | 150 | 206 | 190 | 200 | 240 | 200 | 150 | 200 | 200 | 200 | 200 | 200 |
| שעות רגילות | 150 | 182 | 182 | 182 | 182 | 182 | 150 | 182 | 182 | 182 | 182 | 182 |
| סך עמלות בשעות רגילות | 1,500 | 2,650 | 1,916 | 2,730 | 1,517 | 2,730 | 1,500 | 1,820 | 1,820 | 1,365 | 2,730 | 1,820 |
| סך עמלות בשעות נוספות | – | 350 | 84 | 270 | 483 | 270 | – | 180 | 180 | 135 | 270 | 180 |
בהתאם לפסיקה של קסטרו העמלות הן חלק אינטגרלי משכר היסוד ונדרש להוסיפם לערך שעת העבודה של העובד לצורך חישוב שעות עבודה נוספות.
בשל כך ניתן לטעון כי חלק מהעמלות שולמו בגין עבודה בשעות נוספות ובשל כך נדרש להפריד את רכיב השכר של העמלות לשני רכיבים: עמלות בשעות רגילות ועמלות בשעות נוספות. ההפרדה תיעשה על ידי חלוקה יחסית של העמלות לפי שעות העבודה שנעשו בכל חודש (שעות רגילות ושעות נוספות).
הפרדה של רכיב העמלות מומלצת כיוון שמאפשרת למעסיק לחשב את השכר האחרון לפיצוים רק על רכיב העמלות ששולמו בשעות הרגילות.
