האם שף בכיר נחשב משרת אמון?

רקע:

הדיון המשפטי בבית הדין האזורי, בסע"ש (ב"ש) 24640-03-20 אייל מיכאל נ' 555 אילת בע"מ, נסב סביב זכויותיו של אייל מיכאל, ששימש כשף מסעדה ב555  אילת בע"מ.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו הייתה האם תפקידו כשף המסעדה נופל תחת החריג של "תפקיד אמון" לפי סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, אשר היה מונע ממנו את הזכות לתשלום גמול שעות נוספות.

 

מהם המניעים העיקריים שבגינם לא הוכר תפקידו כ"תפקיד אמון"?

 כפיפות למעסיק והיעדר עצמאות בקבלת החלטות

בית הדין קבע כי אף על פי שהתובע שימש כשף המסעדה, הוא לא היה בעל סמכויות ניהוליות רחבות, וכל החלטותיו היו כפופות לאישור המעסיק. בניגוד לתפקידי ניהול בכירים שבהם לעובד יש סמכות רחבה על ניהול כוח אדם, שעות עבודה ותנאי העסקה – השף נדרש לאישור מוקדם מהבעלים לכל שינוי בסידורי העבודה, תכנון המשמרות ואף בהזמנת חומרי גלם.

בית הדין ציין כי הנתבע עצמו אישר בעדותו שהוא נדרש לאשר כל סידור עבודה שערך התובע, ואף הביע חוסר שביעות רצון מהתנהלותו הניהולית של השף, דבר שמחזק את הטענה כי התובע לא החזיק בעצמאות ניהולית מספקת שתצדיק החרגתו מחוק שעות עבודה ומנוחה.

 

לא הוכחה מידה מיוחדת של אמון אישי

הנתבעים טענו כי התפקיד כלל "מידה מיוחדת של אמון אישי", ולכן אינו מצריך תשלום גמול שעות נוספות. עם זאת, בית הדין דחה טענה זו וקבע כי אין די בעצם היותו של התובע שף בכיר כדי להחריג אותו מתחולת החוק.

בפרשנות בתי הדין לעבודה, "מידה מיוחדת של אמון אישי" אינה נובעת רק מהאחריות המקצועית של העובד, אלא מחייבת גם קיומה של מידה חריגה של עצמאות ניהולית, שכר גבוה המבטא את היעדר הגבלת שעות העבודה, וסמכויות בעלות אופי ניהולי בכיר. במקרה זה, תפקידו של התובע היה אמנם משמעותי, אך לא עלה לכדי דרגת "משרת אמון אישי" במובנה המשפטי.

 

השכר לא היה גבוה באופן חריג

 אחד הקריטריונים להכרה בתפקיד אמון הוא גובה השכר,  שכן תפקידים כאלה מתוגמלים לרוב בשכר גבוה המגלם בתוכו את התגמול עבור השעות הנוספות.

במקרה זה, התובע השתכר 50 ₪ לשעה, עם תקרת שכר של 13,000 ₪.

בית הדין ציין כי שכר זה אינו מצביע על תפקיד ניהולי בכיר הדורש אמון מיוחד, שכן תפקידים בכירים מוחרגים מחוק שעות עבודה ומנוחה בשל רמות שכר גבוהות במיוחד, אשר משקללות את הגמול לשעות נוספות. במקרה זה, השכר לא היה שונה משמעותית משכרם של עובדים אחרים במסעדה, ולא ניכר כי הוא משקף תפקיד אמון מיוחד.

 

המסקנה המשפטית:

בית הדין פסק כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על השף, מאחר שלא התקיימו התנאים החריגים לתפקיד אמון.
כתוצאה מכך, נפסקו לו גמול שעות נוספות בסך 9,992 ₪ בגין עבודה מעבר לשעות התקן.

פסק דין זה מחזק את העיקרון כי לא כל תפקיד בכיר בהגדרה המקצועית משמש גם "תפקיד אמון" במשמעותו המשפטית.
לכן, מעסיקים המבקשים להחריג עובד מהחוק חייבים להוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים:
✔️ חופש פעולה ניהולי רחב
✔️ שכר גבוה המשקף את היעדר הזכאות לשעות נוספות
✔️ היעדר פיקוח על שעות העבודה

בהיעדר אחד מהתנאים – העובד יישאר כפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה ויזכה לזכויות המלאות המוקנות לו על פי דין.