בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 1342-01-24 מאיר בן שטון נ' רפאל תורג'מן (10.10.2024)] נדרש להכריע בסוגיה תשלום הפיצויים לעובד שהתפטר עקב אירוע ביטוחי (נכות) , כאשר החברה לא ערכה לעובד הסדר ביטוח פנסיוני כמתחייב לפי הוראות הדין. העובד לא היה מבוטח במועד הרלוונטי לאובדן כושר העבודה, ולכן, אינו זכאי לתשלומים מקופת הגמל או מביטוח המנהלים, בשל אי הפקדות המעסיק לקופת הגמל במועדים שנקבעו על פי דין.
בחזרה לפסיקה של בית הדין הארצי (מפברואר 2023) שבה נקבע כי הימנעות מקיום החובה להפריש לפנסיה תחייב את המעסיק לפצות עובד אשר היה מוכר כ-"נכה", לפי תקנון קרן פנסיה או שארי עובד שנפטר, בשווי הפסד הפנסיה שנגרם להם (ראו: ע"ע (ארצי) 39115-01-21 תירוש נ' בן שחר [נבו] (22.2.2023)).
בנוסף, בית הדין הארצי ציין כי מחלוקת עשויה להתעורר בעניינו של עובד שנקלע ל"אירוע ביטוחי" (פטירה או נכות) בחלוף פחות משישה חודשי עבודה. בנסיבות אלה, יהיה על התובע להפנות למקור הנורמטיבי, החל על העובד אשר חייב את ביטוחו בטרם חלפו ששה חודשי עבודה. מכל מקום, אם האירוע הביטוחי התרחש בחלוף למעלה מששה חודשי עבודה, בטרם בוטח העובד, כמו במקרה הנ"ל, ככלל לא אמורה להיות מחלוקת על חובת המעסיק בפיצוי העובד או שאריו.
בית הדין הארצי לעבודה קבע את התנאים לתביעת נזק ממוני בשל אי הפקדה לקופת גמל במקרה שהעובד או השארים נדרשים להפעיל את הפוליסה בשל פטירה או נכות זמנית ו/או נכות קבועה.
- התנאי הראשון הינו בחינה האם העובד היה אמור להיות מבוטח בעת ה-"אירוע ביטוחי" (פטירה או נכות).
- לאחר שהעובד או העובדת עמדו בתנאי הראשוני בית הדין יבחן על מי חל הנטל הבסיסי בהוכחת הנכות, תקופתה ושיעורה:
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הנטל להוכחת הנכות, תקופתה ושיעורה מוטל על העובד התובע. על התובע להציג חוות דעת מומחה המפרטת את הנכות, תקופתה או שיעורה או לחלופין לעתור לבית הדין למינוי מומחה מטעמו של בית הדין (ראו: תקנות 87(א) ו – 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין); על אופן אימוצו והחלתו של פרק י"ד לתקנות אלה הדן ב"מומחים" ראו: בר"ע (ארצי) 32162-12-23 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [נבו] (28.12.2023) והאסמכתאות שם; לאופן החלת תקנה 87(ד) במערכת הכללית ראו: רע"א 2589/23 פלוני נ' אסותא אשדוד בע"מ [נבו] (20.6.2023)). מטבע הדברים, על הנכות הרפואית המוצגת בחוות הדעת להלום את הגדרת הנכות בתקנון הרלוונטי של קרן הפנסיה.
בנוסף לכך, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הנטל עובר לקופת הגמל רק במקרים בהם היא טוענת כי "אירוע ביטוחי" אינו מבוטח בשל מחלה קודמת או אי עמידה בתקופת הכשרה.
כיצד נקבע גבה הפיצוי שהעובד זכאי?
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי גובה הפיצוי שנקבע על ידו מושפע לפני הכל מהשכר המבוטח של העובד לפי רכיבי השכר שקיימת חובה לבטחם, בהתאם להסדר הנורמטיבי החל על העובד (הסכם אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה).
לאחר מכן, מסלול הביטוח ומסלול ההשקעה לפיהם יחושבו הפסדי העובד (או שארי עובד שנפטר), לבין הערכה מושכלת של נתונים משוערים נוספים – בהם תקופת הנכות ושיעורה לאורך הזמן ותוחלת חיי המבוטח.
בית הדין הארצי ציין כי אין באמור בקביעתו הראשונית כדי לגרוע מזכות העובד שלא היה ברשותו ביטוח, לתבוע ממעסיקו "פיצוי עיתי", ככל ששיעור הנכות או תקופת הנכות השתנתה לאחר פסק הדין.
לסיכום, בית הדין הארצי התווה את הקריטריונים מתי אפשר לתבוע את המעסיק, וכיצד הוא מחשב את גובה הפיצוי ככל שיוכח שהעובד זכאי לו.
