מעסיקים עובדים שעתיים? יש לכם 100 עובדים ומעלה? קבלו שלוש נקודות זהב שיסייעו לכם לחסוך עשרות ועד מאות אלפי ₪ בשנה בעלות העובדים שלכם.
לאור המצב הכלכלי במדינה, עליית שיעור הריבית, הורדת דירוג האשראי של ישראל ובמקביל העלאת שכר המינימום ישנה חשיבות רבה לחברות שמעסיקות מספר רב של עובדים שעתיים, לבחון מחדש כיצד הם יכולים לחסוך בעלות העסקה בצורה חכמה – מבלי לפגוע בזכויות העובדים.
יועצים רבים מסבירים שיש "דרך פשוטה" לחיסכון בעלות העסקה של העובדים והיא הוספת רכיב פיקטיבי לשכר של העובדים שלא יהיה מחויב בהפרשות סוציאליות. מדובר בדרך בעייתית, שמסוכנת מאוד למעסיקים גדולים מכיוון שהיא חושפת אותם לתביעה ייצוגית, והחיסכון המהיר עשוי לגרום לבסוף להוצאות כבדות לאותם עסקים שבחרו בדרך הקלה.
מה הדרך שלי לחיסכון למעסיקים עם הרבה עובדים בעלות למעסיק? בחמש מילים: דיוק מערכת השכר של העסק.
מהניסיון שלי, ישנם פערים של אחוזים בודדים בין החישוב המדויק שנדרש לשלם לעובד בהתאם לדיני העבודה לבין החישוב שמשולם בפועל לעובד. הגדרת מערכת השכר מחדש לפי החישוב המדויק, יכולה לחסוך לחברה מאות אלפי שקלים בשנה!
אני רוצה לעבור אתכם על שלוש דוגמאות, כיצד חסכתי לחברה שמעסיקה למעלה מ-500 עובדים שעתיים כ-300 אלף ₪ בשנה!
תשלום דמי חגים לעובד שעתי יחושב בהתאם לממוצע שכרו עפ"י שעות עבודתו בשנה החולפת, אולם מרבית החברות משלמות לפי תקן עבודה של העובד השעתי. אם נבחן לעומק את הנוכחות של העובדים השעתיים אנו נבחין כי במרבית הפעמים העובד השעתי לא מגיע לתקן שנקבע לו.
אני רוצה להמחיש באמצעות דוגמה מספרית, כדי שתוכלו להבין לעומק את החיסכון בעשרות אלפי ש"ח הטמונים בהגדרה הנ"ל. עובד שעתי שמוגדר כמשרה מלאה של 42 שעות שבועיות, אולם בפועל עובד בממוצע רק 40 שעות שבועיות. מרבית מערכות השכר הוגדרו על ידי החברה לחשב את יום החג לפי משרה מלאה, אולם בפועל נדרש לחשב לפי כ- 95% אחוזי משרה!
ואיך זה בא לידי ביטוי במספרים? דיוק החישוב של הפער הקטן של כ- 5% לעובד שעלות שעת עבודה שלו היא 35 ₪ מהווה חיסכון של כ-15 ₪ ליום חג. בשנה יש בממוצע 8 ימי חג שמשולמים לעובדים שעתיים (ימי חג שנופלים על ימי עבודה בפועל), כלומר חיסכון של כ- 120 ₪ לעובד בשנה ולעסק שמעסיק 500 עובדים מדובר בחיסכון של 60,000 ₪ בשנה רק על דיוק המערכת.
שתי דוגמאות נוספת לאפשרות חיסכון הן: דיוק של תשלום יום מחלה ודמי חופשה לעובד שעתי.
תשלום דמי מחלה לעובד שעתי
סעיף 5 (ב) לחוק דמי חלה קובע, כי לעובד ששכרו משולם לפי כמות התוצרת – דמי המחלה יהיו בגובה השכר שהיה מקבל עבור תפוקת התוצרת הממוצעות ליום עבודה, שהפיק ב-3 החודשים שקדמו למחלתו.
החוק אינו מגדיר במפורש, מהו ערך יום מחלה, לעובד בשכר שעתי ששעות עבודתו היומית משתנות.
בע"ב (תל אביב – יפו) 11547/09 הרשקוביץ משה נ' נעמן עקביא (02.06.2011), נקבע שלעובד בשכר שעתי ששעות עבודתו היומית משתנות, חישוב דמי המחלה יעשה על יסוד הכנסתו של העובד ב-3 החודשים שקדמו למחלתו, חלקי מספר ימי העבודה שעבד בפועל.
תשלום דמי החופשה לעובד שעתי
בהתאם להוראות סעיף לחוק חופשה שנתית 10, המעסיק ישלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל. "השכר הרגיל".
לגבי עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי (שעבד יותר מ-75 ימים רצופים) – דמי החופשה יהיו תוצאה של מספר ימי החופשה לזכאות על-פי חוק זה שכר העבודה היומי הממוצע.
"שכר העבודה היומי הממוצע" הינו השכר ברבע השנה שקדמה לחופשה חלקי תשעים.
במידה וברבע השנה שקדמה לחופשה היו חודשי עבודה לא-מלאים, שכר העבודה היומי הממוצע יחושב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה, והכל לפי בחירת העובד.
בע"ע (ארצי) 718/07 רות צרויה נ' מגוון אירועים בע"מ (23.09.2008), התייחס ביה"ד לביטויים "עבודה מלאה ביותר" ו"עבודה לא מלאה", וציין כי אין כוונתם להיקף השתכרותו של העובד אלא להיקף עבודתו. היינו, באם עובד עבד ברבע השנה שקדמה לחופשה במשרה חלקית, יש לבחור את רבע השנה בה עבד בהיקף המשרה הגבוה ביותר.
כיוון שהחופשה נצברת בימי עבודה ולא בברוטו החלוקה הייתה בהתאם לימי העבודה שבוצעו בפועל ולא ב- 90 בהתאם לחוק.
המלצות
לסיכום, אני ממליץ לבחון כיצד מערכת השכר שלכם מוגדרת לתשלום של דמי חגים, דמי מחלה ודמי חופשה. במידה ומערכת השכר שלכם מוגדרת לתשלום לפי תקן, ניתן בוודאות לחסוך בעלות העסקה על ידי דיוק החישוב של מערכת השכר.
בנוסף , ישנם מספר רב של אפשרויות חיסכון שלא הצגתי במאמר הנ"ל, ושאני מיישם בחברות שאני מלווה. אם אתם מעסיקים מספר רב של עובדים שעתיים ומעוניינים לבדוק האם וכיצד ניתן לחסוך כסף בעלות העסקה, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ונתאם פגישה. נכון להיום לא מצאתי חברה גדולה שמעסיקה עובדים שעתיים שלא ניתן לחסוך בעלות ההעסקה, ולייעל את תהליך הפקת השכר שלה.
