דיני עבודה

**התשובות לשאלות בדיני עבודה אינן מהוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמתחה בדיני עבודה בטרם נקיטת כל פעולה משפטית הקשורה לתשלום שכר או לפיטורי עובד בתקופת מלחמה.**
**ענינים משפטיים רבים הנובעים מהשלכות הלחימה על שוק העבודה נתונים לפרשנות משפטית עתידית על ידי בתי הדין לעבודה. **

האם עובד/ת זכאית לתשלום עקב היעדרות לצורך שמירה על הילד בשל הוראות פיקוד העורף?

בהתאם לטיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשפ"ד – 2023 (להלן: "טיוטת התקנות"), ככלל, המעסיק יהייה זכאי לפיצוי של 500 ש"ח ליום עבודה ששולם לעובד בעקבות היעדרות העובד לצורך שמירה על הילד, בתנאי שהעובד עמד בתנאים הבאים:

1. העובד מתגורר במרחק של עד 20 ק"מ מהרצועה לרבות אופקים  (להלן: "אזור מיוחד") או הילד שוהה במוסד בתחום של האזור המיוחד.
2. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד.
3. בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
4. ילד מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 שטרם מלאו לו 21 שנים.
5. מקום העובדה לא ארגן סידור נאות להשגחה על הילד.

(להרחבה על טיוטת התקנות לחצו כאן).

לגבי שאר הארץ המתווה אינו נותן פתרון מלא ומאפשר לחלק מהמעסיקים לדרוש פיצוי בגובה 75% מעלות השכר כפול אחוז הירידה של העסק (להרחבה על המתווה לחצו כאן).

יודגש כי אין חוק או הסכם שמחייב מעסיק לשלם שכר עבודה בשל היעדרות העובד/ת לצורך שמירה על הילד.

 

האם עובד/ת זכאי/ת לתשלום עקב סגירת מקום העבודה בעקבות הוראות פיקוד העורף?

בהתאם לטיוטת התקנות, ככלל, המעסיק יהייה זכאי לפיצוי של 500 ש"ח ליום עבודה ששולם לעובד בעקבות היעדרות העובד עקב הוראות פיקוד העורף על איסור התקהלות, בתנאי שהעובד עמד בתנאים הבאים:

1. העובד מתוגרר באזור המיוחד.
2. העובד לא עבד מהבית.

(להרחבה על טיוטת התקנות לחצו כאן).

לגבי שאר הארץ המתווה אינו נותן פתרון מלא ומאפשר לחלק מהמעסיקים לדרוש פיצוי בגובה 75% מעלות השכר כפול אחוז הירידה של העסק (להרחבה על המתווה לחצו כאן).

נכון להיום (6/11/23) אין חוק או צפי לחוק שמסדיר את התשלום שיש לשלם לעובדים על ימי היעדרותם עקב הוראות פיקוד העורף ולכן ישנה פרשנות שלמעסיק אין חובת תשלום. חשוב לזכור, על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום בשל היעדרות נדרש מקור חוקי או הסכמי.

ישנה פרשנות נוספת שטוענת שכאשר העסק היה סגור בשל הוראות פיקוד העורף, ניתן לראות בכך סיכול של חוזה העבודה. כלומר המעסיק אינו מחויב בתשלום שכר העבודה על התקופה הנ"ל.

יודגש כי טרם קבלת החלטה על אי תשלום שכר עבודה לעובד מומלץ להיעזר ביועץ המשפטי של החברה.

 

האם עובד/ת שפונו מבתיהם ולא הגיעו למקום עבודה זכאים לתשלום?

בהתאם להודעה למעסיקים מטעם מס הכנסה מתאריך 29/10/23, מעסיק של עובד שפונה בשל החלטות הממשלה 950 ו-975 , והמעסיק שילם את שכרו, המעסיק יהיה זכאי לתבוע פיצויים בגין השכר ששולם לעובד בנסיבות הללו.

יודגש כי, אין מגבלה על מקום מושבו של המעסיק. אולם, גובה הפיצוי מוגבל עד לשיעור של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק.

 

במקרה בו עובד יצא לשירות מילואים בתוך תקופת הודעה מוקדמת לפיטורים, האם תקופת המילואים חופפת את ימי ההודעה המוקדמת או מקפיאה אותן?

ישנה פרשנות שתקופת המילואים מקפיאה את הפיטורים ונדרש לבקש היתר.
הסוגייה דומה לעובדת שהודיעה למעסיק שהיא בהריון לאחר ההודעה על הפיטורים ובשל כך המעסיק נדרש להקפיא את הליך הפיטורים. לאחר הקפאת הפיטורים המעסיק נדרש לבקש היתר לפיטורים מהממונה לעבודת נשים ורק לאחר אישור הממונה יוכל לפטר את העובדת.

לכן מומלץ להגיש בקשה להיתר לפיטורים מועדת התעסוקה לפיטורי חייל מילואים >> קישור לבקשת היתר

יודגש כי ככל שהעובד התפטר לפני היציאה למילואים, אין מגבלה לסיים את העסקתו בחברה לפי בקשתו גם בתקופת המילואים.

 

האם אישור המחלה שהעובד הציג תקף?

לאור מגמה של הוצאת אישורי מחלה רבים בקרב עובדים בשל המצב הבטחוני, מומלץ לבדוק האם אישור המחלה עומד בכללים שנקבעו בחוזר מינהל הרפואה מספר 24/2017 שפורסם בתאריך 24 ליולי 2017.

החוזר קבע כללים למתן תעודת מחלה, תעודת מחלה שלא תעמוד בכללים האלו לא תהייה תקפה והעובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה.

כיום עובדים רבים מוציאים תעודת (אישור) מחלה ללא מפגש עם הרופא, נדרש לבדוק האם תקופת המחלה  שניתנה על ידי הרופא אינה עולה על 4 ימים. ככל שתקופת המחלה שניתנה ללא מפגש עולה על 4 ימים האישור אינו תקף, למעט במצבים בהם ידוע על פי הפרטים ברשומת המטופל כי נדרשים עבורו ימי מחלה נוספים (לדוגמה: לאחר שעבר ניתוח).

ישנם מצבים רבים בהם העובדים מבקשים תעודת (אישור) מחלה בדיעבד. במצב כזה נדרש לבדוק האם התעודה ניתנה עבור החודש הקודם לבקשה ולכל היותר לתקופה של עד 4 ימים.

דגש נוסף- לא ניתן לקבל תעודת (אישור) מחלה עתידי, אישור המחלה ינתן מיום פניית מטופל לרופא או מיום המחרת ולמשך תקופה שיקבע הרופא.

 

מס הכנסה

האם ניתן לזקוף חלק יחסי של שווי שימוש רכב לעובדים שגויסו בצו 8 והרכב נמצא בשטחי כינוס?

בהתאם להודעה למעסיקים מטעם מס הכנסה מתאריך 2/11/23, עובדים שגויסו למילואים בצו 8, המעסיק נדרש לוודא מול העובד או מי מטעמו האם העובד החזיר את הרכב לרשות המעסיק, לרבות השארתו בשטח. בשל הנסיבות הביטחוניות המיוחדות, הודעה מהעובד או מי מטעמו באשר להחזרת הרכב/אי העמדת הרכב לרשותו או למי מטעמו בתקופה זו, יכולה להיעשות גם בדיעבד ולכל המאוחר, עד 7 ימי עבודה לאחר סיום תקופת שירות המילואים.

ככל שהתקבלה הודעה כזו מהעובד או מי מטעמו- ייזקף להכנסתו של העובד שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו (להלן: "שווי שימוש יחסי"). שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת החזרת הרכב לרשותו של העובד.

 

תגמולי מילואים

האם נדרש להפריש לפנסיה על תגמולי המילואים?

בהתאם לסעיף 283 לחוק הביטוח לאומי נדרש להפריש לפנסיה בשל תגמולי המילואים עד לגובה השכר הרגיל של העובד.  יודגש כי ע"פ חוות דעת משפטית שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי לא נדרש להפריש את אותן הפרשות סוציאליות עבור התגמול הנוסף שניתן לעובד.

 

מהו מועד תחילת המילואים וסיום המילואים שנדרש לדווח על מנת לקבל  החזר על תגמולי מילואים ששולמו לעובד?

מועד תחילת  תקופת  המילואים – תאריך היציאה למילואים.

מועד סיום תקופת המילואים – המוקדם מבין סיום תקופת השירות או תאריך של סוף אותו החודש.

יודגש כי ככל שתקופת המילואים נמשכת גם בחודש העוקב הדיווח יעשה באופן הבא:

מועד תחילת  תקופת  המילואים – תאריך תחילת החודש

מועד סיום תקופת המילואים – המוקדם מבין סיום תקופת השירות או תאריך של סוף אותו החודש.

 

האם נדרש לצרף לתביעת המילואים את האישור הצבאי (טופס 3010)?

במידה שהעובד עדין בשירות מילואים פעיל, אין חובה לצרף את הטופס וניתן להגיש את התביעה ללא הטופס ולצרפו רק בסיום השירות הפעיל של המילואים.

 

עבור אילו עובדים המעסיק אינו נדרש להגיש את תביעת המילואים ולא נדרש לשלם את שכרם בגין תקופת המילואים (פרט להפרשות סוציאליות כאילו לא יצא לשירות מילואים, בדומה לדמי לידה)?

1. עובדים שסימנו בטופס 101 שיש להם הכנסות אחרות ממשכורת ושהם מקבלים נקודות זיכוי ומדרגות מס בהכנסה אחרת ועל כן איני זכאי/ת להן.
2. עובד שכיר (יומי או לפי שעות) – שעבד פחות מ-75 ימים בתוך 3 החודשים שקדמו לתחילת השירות.
   בספירת 75 הימים האלה נכלול גם שבתות וחגים, ימי חופשה בין בשכר ובין שלא בשכר, ימי היעדרות בשל תאונה או מחלה וימי היעדרות עקב אבל במשפחה.
3. עובד שכיר שהיה בחופשה ללא תשלום יותר מ–60 ימים ביום שיצא לשירות מילואים.

שימו לב, ביטוח לאומי חזר בו מאי חובת הגשת תביעה לעובדים ששכרם בכל אחד משלושת החודשים הבאים: ספטמבר, אוגוסט ויולי היה נמוך מ 6,455 ₪.

במידה שהעובדים לא נכללים באחת משלושת הקבוצות לעיל ישנה חובה להגיש תביעת מילואים.

 

קלטתי עובד חדש בתחילת החודש האם אני נדרש/ת להגיש בשמו תביעה לתגמולי מילואים?

אם העובד מוגדר כעובד חודשי ישנה חובה להגיש בשמו תביעה לתגמול המילואים, גם אם עבד יום עבודה אחד בלבד.

 

כיצד על המעסיק להגיש את התביעה?

מעסיקים שלהם עד 10 עובדים שבגינם צריכים לתבוע תגמולי מילואים, יכולים להגיש בקשה מקוונת, ללא טפסים כלל, בפורטל חדש שפותח באתר הביטוח הלאומי. לחצו כאן למעבר לפורטל