חובת הפקדת פיקדון לעובדים מסתננים – מה חשוב לדעת
חוק עובדים זרים קובע מנגנון ייחודי של פיקדון למסתננים, שנועד מצד אחד להבטיח את זכויותיהם הפנסיוניות של העובדים, ומצד שני ליצור תמריץ משמעותי ליציאתם מישראל במועד. הפרת חובה זו עלולה לגרור הליכי אכיפה פלילית, ולכן חיוני להבין את ההוראות ולפעול על פיהן.
מיהו "מסתנן" לעניין חובת הפיקדון?
על פי סעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, "מסתנן" לעניין נוהל הפיקדון הוא מי שמתקיימים לגביו התנאים המצטברים הבאים:
- הוא שוהה בישראל
- שהייתו בישראל אינה מכוח אזרחות ישראלית או אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע
- הוא נכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל
- הוא בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל
פסק הדין המכונן – בג"ץ גרסגהר
הסדר הפיקדון המקורי, שעוגן בסעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014, חייב מעסיק של עובד זר להפקיד עבור העובד הזר פיקדון כספי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו. מתוך סכום זה, 20% נוכו משכר העובד המסתנן (רכיב העובד) ו-16% נוספים שולמו על ידי המעסיק כהפרשה נוספת (רכיב המעסיק).
בית המשפט העליון קבע בפסק דין (בג"ץ 2293/17 אסתר צגיי גרסגהר נ' כנסת) כי הוראת החוק המחייבת עובדים מסתננים להפקיד חמישית משכרם כפיקדון אינה חוקתית והורה על בטלותה. בית המשפט, ברוב דעות, קבע כי רכיב העובד אינו עומד במבחן המידתיות ופוגע באופן בלתי מידתי בזכות החוקתית של עובדים מסתננים לקניין.
התוצאה: נקבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%), והמדינה חויבה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה.
תכליות מנגנון הפיקדון
מנגנון הפיקדון נועד להגשים מספר תכליות:
- יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל
- הבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים המסתננים
- הקטנת הפגיעה הקיימת ברמות התעסוקה והשכר של עובדים ישראלים על ידי השוואת עלות העסקתם של מסתננים
- מתן נקודת פתיחה ראויה לתחילת חייהם של העובדים המסתננים מחוץ לישראל
חובת ההפקדה והשכר הקובע
על פי תיקון 18 לחוק עובדים זרים, על המעסיק להפקיד לחשבון פיקדון תשלומים בשיעור 16% מהשכר המשולם לעובדים שהם מבקשי מקלט (המוגדרים כ"מסתננים").
שכר עבודתו של המסתנן, הנו שכר העבודה המובא בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
הפקדות אלו כוללות הפקדות מלאות לפיצויי פיטורים (8.33%) והפקדות לקרן פנסיה (בשיעורים משתנים), כפי שנקבע בסע"ש (אזורי חיפה) 53017-05-22 Eisa Omar Moamad Ibrahim נ' שלמה יעקב (7.8.2025).
חשוב לדעת: ככל שלפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי או חוזה אישי אחוז ההפקדה הכולל (הפקדות לפנסיה חלק מעסיק, פיצויים וקרן השתלמות מעסיק) הוא מעל 16%, נדרש להעביר את כל הסכום לפיקדון ולא רק 16%!.
דרך ההפקדה
את כספי הפיקדון יש להפקיד באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הפיקדון, אשר נפתח ומתנהל בבנק אשר ייבחר במכרז. חשבון הבנק מנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
מתי העובד זכאי לקבל את הפיקדון?
עובד מסתנן אשר עוזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית במהלך 6 חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, זכאי לקבל את כספי הפיקדון שנצברו לזכותו, בתוספת הרווחים ובניכוי עמלות ניהול חשבון, ומס הכנסה בשיעור 15%.
מהפיקדון יבוצעו ניכויים לפי הסדר הבא:
- הוצאות הרחקה מישראל (במידה והורחק)
- ניכוי בשיעורים המפורטים בחוק, בהתאם לחלוף הזמן מתום התקופה לשהייה בישראל (25%-100%)
- מס כדין על הסכום הנותר
הכספים שנצברו בחשבון הפיקדון משתחררים לידי העובד רק לאחר עזיבתו את ישראל, בתוספת רווחים ובניכוי מיסים ודמי ניהול, כפי שנקבע בסע"ש (אזורי ב"ש) 44817-08-23 לודמילה מיסניקובה נ' אדמאשוילי יאנה (19.10.2025).
הסנקציות על אי הפקדה
מעסיק שלא יפקיד כספי פיקדון לעובד מסתנן יהא צפוי להליכי אכיפה פלילית.
כפי שנקבע בסע"ש (אזורי ת"א) 49656-04-21 Natnael Embabaa Kidane נ' זך-נדיר אחזקות ושרותים בע"מ (31.3.2025): מעסיק שלא ביצע את ההפקדות לפיקדון יחויב בתשלום ההפקדות ישירות לעובד בשל הנזק שנגרם לו.
סיכום
חובת הפקדת הפיקדון לעובדים מסתננים היא חובה קפדנית שעברה שינוי משמעותי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין גרסגהר. הפסיקה הבהירה את המסגרת המשפטית ואת הסנקציות החמורות על אי עמידה בחובות.
המעסיק נושא באחריות מלאה להפקדה, והעובד אינו רשאי לשלם מכיסו. הפרת החובה עלולה להוביל לתשלום כפול – פעם לעובד ופעם בקנסות ואכיפה פלילית.
מעסיקים חייבים להכיר את החובות, לבצע הפקדות במועד, ולשמור על תיעוד מסודר.
